God’s Hand in History: How do We Respond?

I. Chizkiyahu, King of Yehuda :

1) בבלי סנהדרין צד.

 (ישעיהו ט:ו) "לםרבה המשרה ולשלום אין קץ" וגו', אמר רבי תנחום, דרש בר קפרא בציפורי: מפני מה כל מ"ם שבאמצע תיבה פתוח, וזה סתום? ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו משיח, וסנחריב גוג ומגוג. אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך - לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך - תעשהו משיח? לכך נסתתם.

2)  ישעיהו פרק יא                          11 Isaiah

Isaiah 12                    ישעיהו פרק יב                           

3) שיר השירים רבה פרשה ד 

וראוי היה חזקיהו לומר שירה על מפלת סנחריב דכתיב (דברי הימים ב' ל"ב) "ולא כגמול עליו השיב (לו) יחזקיהו, (למה), כי גבה לבו", את חמי חזקיה מלך וצדיק ואת אמרת כי גבה לבו, אלא גבה לבו מלומר שירה.

אתא ישעיה לגביהון דחזקיהו וסיעתו אמר להון (ישעיה י"ב) זמרו ה',

אמרון ליה למה

כי גאות עשה,

אמרון ליה כבר מודעת זאת בכל הארץ,

 א"ר אבא בר כהנא אמר חזקיהו תורה שאני עוסק בה מכפרת על השירה…

II. Maccabees

4) עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִּׁיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה: 

 לחנוכה

בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו. כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְּׁרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ: וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַבְתָּ אֶת רִיבָם. דַנְתָּ אֶת דִּינָם. נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים. וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים. וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִּׁיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ. וּלְעַמְּךָ יִשְּׁרָאֵל עָשִּׁיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה: וְאַחַר כַּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ. וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ. וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ. וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ. וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ. לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל: 

5) 1 Maccabees, chapter 5:  1: When the Gentiles round about heard that the altar had been built and the sanctuary dedicated as it was before, they became very angry, 2: and they determined to destroy the descendants of Jacob who lived among them. So they began to kill and destroy among the people. 3: But Yehuda made war on the sons of Esau in Idumea… because they kept lying in wait for Israel. He dealt them a heavy blow and humbled them and despoiled them. … 6: Then he crossed over to attack the Ammonites… 7: He engaged in many battles with them and they were crushed before him; he struck them down… 9: Now the Gentiles in Gilead gathered together against the Israelites who lived in their territory, and planned to destroy them… 10: [the Judeans] sent to Yehuda and his brothers a letter which said, "The Gentiles around us have gathered together against us to destroy us… 12: Now then come and rescue us from their hands, for many of us have fallen, 13: … the enemy have captured their wives and children and goods, and have destroyed about a thousand men there." 14: While the letter was still being read, behold, other messengers, with their garments rent, came from Galilee and made a similar report; 15: they said that against them had gathered together men of Ptolemais and Tyre and Sidon, and all Galilee of the Gentiles, "to annihilate us." 16: When Yehuda and the people heard these messages, a great assembly was called to determine what they should do for their brethren who were in distress and were being attacked by enemies.

6) 1 Maccabees, Chap.7 - 6: When they saw the huge number of the enemy forces, they were greatly frightened, and many slipped away from the camp, until no more than eight hundred of them were left. 7: When Yehuda saw that his army had slipped away and the battle was imminent, he was crushed in spirit, for he had no time to assemble them. 8: He became faint, but he said to those who were left, "Let us rise and go up against our enemies. We may be able to fight them." 9: But they tried to dissuade him, saying, "We are not able. Let us rather save our own lives now, and let us come back with our brethren and fight them; we are too few." 13: The earth was shaken by the noise of the armies, and the battle raged from morning till evening. 17: The battle became desperate, and many on both sides were wounded and fell.18: Yehuda also fell, and the rest fled. 19: Then Jonathan and Simon took Yehuda their brother and buried him in the tomb of their fathers at Modein, 20: and wept for him. And all Israel made great lamentation for him; they mourned many days….

7) Josephus: Antiquities of the Judeans - Book XIV And thus did the government of the Hasmoneans cease, a hundred twenty and six years after it was first set up. This family was a splendid and an illustrious one, both on account of the nobility of their stock, and of the dignity of the high priesthood, as also for the glorious actions their ancestors had performed for our nation; but these men lost the government by their dissensions one with another, and it came to Herod…

III. Bar-Kochva

8) תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מח עמוד ב   

אמר רב נחמן: משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, יהושע  תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ, דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים. דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך, ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש, הטוב והמטיב ביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתר. דאמר רב מתנא: אותו היום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב, הטוב - שלא הסריחו, והמטיב - שניתנו לקבורה.

9) תלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק ד דף סח טור ד /ה"ה

 תני ר' שמעון בן יוחי עקיבה רבי היה דורש "דרך כוכב מיעקב" דרך כוזבא מיעקב

רבי עקיבה כד הוה חמי בר כוזבה הוה אמר דין הוא מלכא משיחא

אמר ליה רבי יוחנן בן תורתא עקיבה יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבא!

10) איכה רבה (וילנא) פרשה ב Midrash Rabbah Lamentations 2.2§4

א"ר יוחנן (בראשית כז) הקול קול יעקב, קול אדריאנוס קיסר הרג בביתר שמונים אלף רבוא בני אדם ושמונים אלף תוקעי קרנות היו צרין על ביתר והיה שם בן כוזיבא והיו לו מאתים אלף מקוטעי אצבע, שלחו לו חכמים עד מתי אתה עושה לישראל בעלי מומין, אמר להם והיאך יבדקו, אמרו לו כל מי שאינו עוקר ארז מלבנון אל יכתב באסטרטיא שלך, והיו לו מאתים אלף מכאן ומכאן ובשעה שהיו יוצאין למלחמה היו אומרים לא תסעוד ולא תסכיף הדא... ומה היה עושה בן כוזיבא היה מקבל אבני בליסטרא באחד מארכובותיו וזורקן והורג מהן כמה נפשות ועל זה א"ר עקיבא כך,

  Eighty thousand trumpeters besieged Betar where Bar Kozeba was located, who had with him two hundred thousand men with amputated fingers. The Sages sent him the message, 'How long will you continue to make the men of Israel blemished?' He asked them, 'How else shall they be tested?' They answered, 'Let anyone who cannot uproot a cedar from Lebanon be refused enrollment in your army.' He thereupon had two hundred thousand men of each class; and when they went forth to battle they cried, 'O God, neither help nor discourage us!' … And what used Bar Kozeba to do? He would catch the missiles from the enemy's catapults on one of his knees and hurl them back, killing many of the foe. On that account, Rabbi Akiva made his remark.

11) איכה רבה (וילנא) פרשה ב

אמר רבן גמליאל חמש מאות בתי סופרים היו בביתר וקטן שבהם לא היה פחות משלש מאות תינוקות, והיו אומרים אם יבואו השונאים עלינו במכתבין הללו אנו יוצאין ודוקרין אותם, וכיון שגרמו העונות ובאו השונאים כרכו כל אחד ואחד בספרו ושרפו אותם ולא נשתייר מהם אלא אני…

Rabbi Johanan said: 'The brains of three hundred children were dashed upon one stone, and three hundred baskets of capsules of phylacteries were found in Betar…R. Gamaliel said: 'There were five hundred schools in Betar, and the smallest of them had no less than three hundred children. They used to say: "If the enemy comes against us, with these styluses we will go out and stab them." When, however, the people's sins did cause the enemy to come, they enwrapped each pupil in his book and burnt him, so that I alone was left.

12) Cassius Dio: Very few of them in fact survived. Fifty of their most important outposts and nine hundred and eighty-five of their most famous villages were razed to the ground. Five hundred and eighty thousand men were slain in the various raids and battles, and the number of those that perished by famine, disease and fire was past finding out. Thus nearly the whole of Judea was made desolate, a result of which the people had had forewarning before the war… Many Romans, moreover, perished in this war. Therefore Hadrian, in writing to the Senate, did not employ the opening phrase commonly affected by the emperors, 'If you and your children are in health, it is well; I and the legions are in health.

 13) סדר פסח 

כמה מעלות טובות למקום עלינו.  אלו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים דיינו,

אלו נתן לנו את ממונם ולא קרע לנו את הים דיינו

אלו קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו בחרבה דיינו

אלו שקע צרינו בתוכו ולא ספק צרכנו במדבר מ' שנה דיינו

אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו

אלו הכניסנו לארץ ישראל ולא בנה לנו בית המקדש דיינו

...

לפיכך אנחנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו. הוציאנו מעבדות לחירות ומיגון לשמחה ומשעבוד לגאולה ומאבל ליום טוב ומאפלה לאור גדול. ונאמר לפניו הללויה.

IV. The Modern State:

14) שו"ת קול מבשר חלק א סימן כא ד"ה (א) הנה

 (א) הנה אין ספק שהיום ההוא (ה' אייר) שנקבע על ידי הממשלה וחברי הכנסת (שהם נבחרי רוב הצבור) ורוב גדולי הרבנים לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס של תשועתנו וחירותנו, מצוה לעשותו שמחה ויו"ט ולומר הלל. ואף ציבור שבעיר אחת או יחידים שקובעים עליהם יו"ט לעצמם על נס שנעשה להם חייבים לקיים עליהם ועל זרעם והבאים אחריהם עד עולם ואף שהולכים לעיר אחרת להשתקע חייבין לקיים היום ההוא כמ"ש מהר"ם אלשקר בתשו' סי' מ"ט והובא להלכה במג"א סי' תרפ"ו סק"ה ובאלי' רבה שם, והחת"ס או"ח סי' קצ"א כתב שכך נוהגין כמה קהלות ישראל ומגדולי יחידיהם שעושים כן ביום שאירע להם נס עיי"ש שכתב דהיינו דוקא ממיתה לחיים דומיא דמרדכי ואסתר אבל בפדות משארי צרות לא דהרי אחז"ל (הוא במגילה דף י"ד ע"א) במרדכי ואסתר מאי דרוש ק"ו מעבדות לחירות אומרים שירה ממיתה לחיים לא כ"ש, וא"כ כל זמן שאנו בגלות וליכא פדיון מעבדות לחירות כל שאין ההצלה ממיתה לחיים ממש הבו דלא להוסיף לקבוע יו"ט עכ"ל. ועי' בחת"ס או"ח סי' קס"ג בסופו שכתב דשפיר מצי ציבור או יחיד לקבוע יום מועד לעצמם ביום שנעשה להם נס ומצוה נמי עבדי, וממילא פשיטא בנידון דידן הנוגע לציבור של כלל ישראל, ויש כאן פדיון מעבדות לחירות שנגאלנו משיעבוד מלכיות ונעשינו בני חורין והשגנו עצמאות ממלכתית, וגם הצלה ממיתה לחיים שנצלנו מידי אויבינו שעמדו עלינו לכלותנו, בודאי חובה עלינו לקבוע יו"ט. ויפה כיוונו המנהיגים שקבעו את היום הזה דוקא, אשר בו היה עיקר הנס שיצאנו מעבדות לחירות ע"י הכרזת העצמאות, ואלמלא נעשית ההכרזה באותו היום והיתה נדחית ליום אחר אז היינו מאחרים את המועד ולא היינו משיגים את ההכרה וההסכמה של המעצמות הגדולות שבאומות העולם, כידוע, ונס זה משך אחריו גם את הנס השני של ההצלה ממות לחיים הן במלחמתנו נגד הערביים בא"י והן הצלת יהודי הגולה מיד אויביהם במקומות מגוריהם שעלו לא"י ובא על ידי כך הנס השלישי של קיבוץ גליות.

V. Active vs. Passive

15) איכה רבה (וילנא) פתיחתות

ארבעה מלכים היו מה שתבע זה לא תבע זה, ואלו הן דוד ואסא ויהושפט וחזקיהו,

דוד אמר (תהלים י"ח) ארדוף אויבי ואשיגם וגו' אמר לו הקב"ה אני עושה כן הה"ד (ש"א ל') ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם,

מהו למחרתם, ר"י בן לוי אמר, לשני לילות ויום אחד, היה הקב"ה מאיר לו בלילות בזיקין וברקים כמה דתנינן תמן על הזיקין ועל הזועות ועל הברקים הה"ד (תהלים י"ח) כי אתה תאיר נרי וגו',

עמד אסא ואמר אני אין בי כח להרוג להם אלא אני רודף אותם ואתה עושה, אמר לו אני עושה

שנאמר (ד"ה =דברי הימים= ב' י"ד) וירדפם אסא וגו' לפני אסא אין כתיב כאן אלא לפני ה' ולפני מחנהו,

עמד יהושפט ואמר אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף אלא אני אומר שירה ואתה עושה, אמר לו הקב"ה אני עושה

שנאמר (שם /דברי הימים ב'/ כ') ובעת החלו ברנה ותהלה וגו'

עמד חזקיהו ואמר אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף ולא לומר שירה אלא אני ישן על מטתי ואתה עושה, אמר לו הקב"ה אני עושה

שנא' (מ"ב =מלכים ב'= י"ט) ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור,

16) שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א ד"ה ב עיניך יונים

 ב עיניך יונים... מה היונה הזאת תמה, כך ישראל נאים בהילוכן כשהן עולין לפעמי רגלים, מה יונה זאת מצויינת, כך ישראל מצויינין בתגלחת במילה בציצית, מה יונה זו צנועה, כך ישראל צנועים, מה יונה זו פושטת צוארה לשחיטה, כך ישראל, שנאמר (תהלים מ"ד) כי עליך הורגנו כל היום…